זהירות: קנס של יותר ממיליון שקלים הוטל לפני חודשיים על חברה ישראלית ששיווקה בחו”ל מוצר ביטחוני, ללא רישיון שיווק. החברה החזיקה רישיון שיווק למוצר דומה – אך לא זהה – ותשלם עתה את מחיר טעותה
שיווק בלא רישיון הינו עבירה פלילית, בהתאם לחוק הפיקוח על היצוא הבטחוני התשס”ז-2007 (“חוק הפיקוח”) עבירה שהעונש בגינה יכול להגיע עד לשלוש שנות מאסר (או חמש שנים בנסיבות מחמירות). במילים אחרות, החברה יצאה בזול וכך גם מנהלי החברה. חוק הפיקוח מאפשר להטיל קנסות גבוהים גם על מנהל פעיל בתאגיד או בעל תפקיד אחר בו, האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
ואולם הקנס שהוטל על החברה אינו צפוי להיות האחרון. הנה כמה “קנסות” נוספים שהחברה צריכה להיערך לקראתם:
פגיעה במוניטין החברה ובמכירותיה: מידע בדבר חקירות, קנסות וביצוע של עבירות פליליות טיבו להתפרסם ברבים בצורה זו או אחרת, גם אם הפרטים נשמרו בסוד תחילה, כמו במקרה שלמעלה: על חברות בורסאיות, למשל, מוטלות חובות דיווח המחייבות אותם לפרסם הליכים כאלה. חברות שמצויות בתהליכי רכישה או מיזוג נדרשות גם הן להצהיר על הליכים שיפוטיים או מעין-שיפוטיים שהן היו צד להם, במסגרת בדיקות נאותות (דיו-דיליג ‘ נס) וכך הלאה. המידע מחלחל בצורה זו או אחרת, פוגע קשה במוניטין של החברה כשומרת חוק ואמינה, ומשפיע לרעה על המכירות.
השלכות מסחריות שליליות בשל עיכוב העסקה: עד להסדרת נושא הרישיונות, לשביעות רצונו המלאה של משרד הבטחון, יצוא המוצרים בדרך כלל מתעכב לזמן רב. זאת משום שהחברה נדרשת קודם כל להסדיר את נושא רישיון השיווק. אם המדובר על רישום מוצר חדש, הגשה של בקשות חדשות לרישיונות שיווק ורישיונות יצוא – כל אלה הליכים שלוקחים זמן. בינתיים העיכוב המתמשך עלול לסכן את העסקה ואת היחסים העתידיים עם הלקוח;
השלכות משפטיות וביטוחיות שליליות בשל עיכוב העסקה: במקרים מסוימים עלול עיכוב או ביטול העסקה לחשוף את החברה לתביעות במיליוני דולרים, לדרישות פיצוי או שיפוי, לתשלומי שכר טרחה גבוהים לעורכי דין וליועצים אחרים ולעיתים גם לייקור פרמיות הביטוח של החברה .
בחברות רבות סבורים שהטיפול בנושא הפיקוח על היצוא הבטחוני מתחיל ונגמר ב”מילוי טפסים”, ובהתאם – מטילים את הטיפול בנושא רגיש במיוחד זה על עובד זוטר שחסר ידע מספק, או על מנהל העמוס בלאו הכי במטלות אחרות, כזה אשר אין ביכולתו להקדיש לנושא את הזמן ותשומת הלב הראויים.
הנזקים שצוינו למעלה הם הנזקים הישירים בלבד. העובדה שבקשות לרישיונות שיווק ויצוא מתקבלות בזמן, שאין מכולות התקועות בנמל, שהחברה לא זומנה לבירור במשרד הבטחון – אין פירושה בהכרח שנושא הפיקוח על היצוא מטופל כיאות. זאת, משום שתוצאותיו האמיתיות של טיפול חובבני בנושאי הפיקוח על היצוא הן בדרך כלל נסתרות מהעין, אך קריטיות ואסטרטגיות באופיין.
הסיבה הראשונה היא, שחוק הפיקוח ותקנותיו מטילים על החברות עצמן את האחריות לקבוע אם מוצר מסוים שלהם מפוקח ואם נדרשים רישיונות שיווק ויצוא מסוימים בנסיבות הספציפיות. זו בעיה לא פשוטה עבור אנשים שאינם בעלי ניסיון וידע מתאימים, משום שמצד אחד, חוק הפיקוח נוּסח במתכוון תוך שימוש בהגדרות רחבות מאד, תופסות כל (שלא לומר דרקוניות) ומצד שני, אין בנמצא כל “תורה שבעל פה” בדמות פסיקה של בתי משפט או הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, אשר ינחו יצואנים, באשר לעקרונות שעל פיהם עליהם לשקול ולהחליט.
התוצאה היא שחברות רבות במיוחד כאלה המייצרות ציוד דו-שימושי (כלומר, מוצרים שמיועדים גם לשוק אזרחי) – מתנהלות פעמים רבות מכוח האינרציה, כלומר מכוח הנחות עבודה ישנות שכבר אינן תקפות: הן יוצאות מנקודת הנחה כאילו חוק הפיקוח חל על יצוא המוצרים שלהם, בעוד שבפועל מוצרים אלה פטורים או יכולים להיות פטורים ממנו.
חברות כאלה אינן מוּדעוֹת, למשל, לכך שניתן בנסיבות מסוימות, באמצעות ביצוע שינויים במוצרים (“עיקורם”) להוציא לחלוטין מתחולת החוק מוצרים מסוימים ובכך לפתוח למוצרים כאלה שווקים חדשים בכל העולם. הן גם אינן מוּדעוֹת לכך, שמדיניות משרד הביטחון בנושא הפיקוח על היצוא הבטחוני היא דבר חי, שמשתנה ללא הרף, לא רק בהתאם להתפתחויות מדיניות – אלא גם בעקבות תפיסות חדשות במשרד הביטחון וניסיונות ייעול. כך למשל, מוצרים רבים שהוגדרו בעבר על ידי משרד הביטחון כמפוקחים – אינם עוד כאלה היום, עקב החלטה מודעת של משרד הבטחון שלא לעסוק בהם יותר.
בכל רחבי העולם וגם בישראל מתרחשים כל העת שינויי מדיניות בתחום הפיקוח על היצוא הבטחוני, שחרור מוצרים מהגבלות פיקוח על היצוא בטחוני היא מגמה כלל עולמית היום. ממשל אובמה, למשל, הצהיר והוא כבר מיישם מדיניות של “גדר גבוהה סביב חצר קטנה”, כאשר הרעיון הוא: להשקיע מאמץ גדול יותר בשמירה רק על הידע הטכנולוגי החשוב באמת לביטחון מדינה, ולפטור מרגולציה לחלוטין או להקל מאד על כל השאר.